רמב"ן על איוב ט׳:ל״א

1 אָ֭ז בַּשַּׁ֣חַת תִּטְבְּלֵ֑נִי וְ֝תִעֲב֗וּנִי שַׂלְמוֹתָֽי׃

פירוש רמב"ן על איוב ט׳:ל״א

1 אז בשחת תטבלני, ביום המיתה תטבול אותי ביון מצולה בקבר:

2 ושלמותי הנקיות יתעבוני ולא אהיה נקי וראוי לבוא לפני המלך למשפט. ומלות אז בשחת הורה על היות עת הקבורה יום הדין, וכן איוב יאמין כן: